(47) הטור של אייל עמית: זמן חלום (וידאו בלוג)

מספר הצפיות בטור:4929

לטורים קודמים | לעמוד הראשי | הרשם כחבר! | למוזה | לרכישת הספרים של אייל עמית

אוגוסט 2004, גג מסעדת הטאלי - 24 רופי, השקת הספר כושי בלאנטיס.

אחד הערבים הקסומים והחזקים בחיי.

כל מילה מיותרת. 16 דקות, שני חלקים, רמקולים!!!

הרשימה ארוכה ארוכה, אך זו הזדמנות טובה להגיד שוב תודה מיוחדת למורה שלי יורם סיון ממרכז הדיג'רידו בהרצליה, לטל אפריים – טרטל דידג', לנטע ואורי שארחו אותנו מכל הלב במסעדה הסופנית שלהם, לאסף צורף המלך שצילם כל הערב בווידאו, למפיקה הראשית מורן צוקרמן הלפרין שטחנה את הסלולרי שלה, לכל החברים שהשקיעו מזמנם, עמלו, טרחו ועזרו בהפקת האירוע, וכמובן כמובן – לכל חברי, מכרי וידידי שהגיעו בהמוניהם ופוצצו את גג המסעדה עד אפס מקום. אני אוהב את כולכם ומודה לכם מקרב לב.

לטורים קודמים | לעמוד הראשי | הרשם כחבר! | למוזה | לרכישת הספרים של אייל עמית

Comments

מספר התגובות

Powered by Facebook Comments

תגים: , , , , , , ,

22 תגובות לפוסט "(47) הטור של אייל עמית: זמן חלום (וידאו בלוג)"

  1. מאת רעות זרו:

    אמנם היה מזמן אבל זוכרת את ההשקה כאילו היתה אתמול, היה מעולה ואני מחכה שרק תוציא את הספר הבא :)

  2. מאת נירית:

    באמת כל מילה מיותרת. אייל אתה פשוט איש מיוחד במינו.
    כושי בלאנטיס זה ספר מדהים. כבר כתבתי לך את זה. זה ספר שגרם לי לחשוב המון. ועכשיו אחרי שגיליתי ש"יורם סיוון" מהספר הוא איש אמיתי(!!!!) אז בכלל הרגת אותי. כל הסצנה בקרית הגהנום עם מופע הדיג' על הר הגעש, מסיבה מטורפת של מליארד בני אדם… אני רואה את זה לנגד עיני. ועכשיו אחרי הקליפים פה התמונה ברורה אפילו יותר. איזו עוצמה יש לכלי הזה. מרתק! נראה שהיה לך שם אירוע מיוחד במינו. כבר הייתי בכמה השקות של ספרים. אירוע כזה לא ראיתי. אין מילים. פשוט מדהים.
    וגם אני מחכה לספר הבא. יאללה כבר.

  3. מאת נינו:

    אייל שלום. מרשים מאוד. לא עצמתי עיניים (איך אפשר?) אבל נהנתי מאוד מהנגינה המיוחדת. עושה רושם שגם הקהל בהשקה התמוגג. נראה שהיו שם כמה שאיבדו הכרה. זה אמיתי?
    באחד הטורים הקודמים שלך סיפרת שאתה עובד בחברת תאורה. אני מניח שאין לך קשר לתאורה בהשקה, כן? ומדוע זווית הצילום המוזרה?
    עלה והצלח!

  4. מאת adi:

    כבר חמש שנים?!??!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?

    נשיקות ויום טוב….

  5. מאת שלומי:

    עד עכשיו אני לא מצליח להבין אם הייתי ואני לא זוכר או שלא הייתי ואני לא זוכר את הסיבה הטובה מדוע. ככה או ככה סיבה טובה זה בטוח.
    - נ.ב. לנירית -
    כושי בלאנטיס הוא כולו אמיתי. ואם לא כולו כולו, אז כמעט כמעט כולו.
    ככה זה כל הודו. היא כולה אמיתית אמיתית. ואם לא, אז כמעט כמעט כולה כולה אמיתית.
    ככה כל החיים בעצם.

  6. מאת גילת:

    אכן, אייל, הותרתי אותי פעורת פה ו(כמעט)ללא מילים. האנרגיה שהשרית סביבך עם המילים שלך ועם הצלילים שלכם מדהימה וזה עובר בכל תנאי תאורה שהיא! תודה על מסע יום רביעי מרתק כל פעם מחדש. נשיקות, גילת

  7. מאת פרדסחנאית:

    חופשי זמן חלום! העפתם אותי לקיביניזומזום עם הדיג'ים האלה. איזו עוצמה. אדיר!
    מכירה את יורם. ראיתי אותו גם בפסטיבל הדיג'רידו בחורשים. הוא מנגן מדהים. לא ידעתי שהוא המורה שלך. מתי אתה פותח סדנת דיג' מקומית?

  8. מאת אוויה:

    איילוש

    וואו אני נרגשת כולי, מצומררת בכל גופי, השערות עומדות!!! וואו איזה שואו, ש פ ו !!!!

    אתה פשוט מדהים, העוצמה של הנגינה שלכם נגעה לי בלב. אני כולי בחגיגה עכשיו.

    יאללה כבר, שפץ שוב ת'סטודיו ותפתח סדנאות.. קדימה, היידה לעבודה. כל רגע שאתה לא מנגן אתה פשוט מתבזבזזזזזזזזזזזזזזזזזזז.

    ענתי היפה היתה חסרה לי ברקע.. איפה לעזאזל היא הייתה?

    אוהבת אתכם מיליוניםםםםםםםםםםםם

  9. מאת אלעד:

    אייל,
    כמה חבל שלא הכרנו אז, הייתי בא בטוח.
    נראה סשן מטורף של טירוף, אושר ושקט ביחד. אינשאללה עוד נדע מים כאלה.

    מצטרף לכל הקוראים לפתיחת מרכז הד'יג' הקטן שלך בפרדס חנה.
    יאללה תפסיק לשחק בלבנות בתים ותתחיל לעשות עם עצמך משהו (-: .

    נשיקות ודש לבנות ולבנים
    אלעד

  10. מאת צפי:

    ואוו איך עברו להן חמש שנים? אני זוכרת כאילו זה היה אתמול, ארוע מדהים מלא אנרגיות טובות והתרגשות.. קדימה מחכים לפעם הבאה…
    נשיקות ואהבה
    צפי

  11. מאת אליה:

    יא אולוהים!!!!!!!!!!!!!!!!
    איך לא הזמנת אותנו????

    אהוב – תודה על שנתת לנו הצצה לערב הקסום הזה. נראה שכולם נהנו –
    כולל כמה שאני מכירה אישית…… :-)

    אינשאללה בקרוב, ערב השקה להמשך החיים שלכם.
    נשיקות גדולות לך ולשאר החאבוקים.

  12. מאת עליזה:

    לא מאמינה! חמש שנים! בקרוב ספר חדש?!
    נשיקוט
    מממממננננניייי

  13. מאת בום:

    5 שנים???? וואו 5 שנים????? אייל אתה יודע מה עושות 5 שנים לנפש אופטימית בלי דלק???
    מהר מהר ספר חדש לכל הכושים שיצאו מהלאנטיס אך עדיין לא מצאו את הריקשה
    בום

  14. חברים יקרים ואהוביםםםםםםםםםםםםם
    תודה רבה רבה ואינשאללה נתראה שוב בהשקה הבאה :-)
    לילה טוב
    ונשיקות דרים-טיים לכולכם

  15. מאת שלי רייכל:

    הי אייל למה לא הזמנת אותי?
    מעניין אם אי פעם אגיע להודו?
    איזה חמוד אתה.
    נשיקות ולילה טוב שלי

  16. מאת יובל:

    "תמיד יש מוזיקה בין העצים שבחצר, אבל הלבבות שלנו צריכים להיות שקטים כדי לשמוע אותה."
    - מיני אמוניר

  17. מאת (Anthony Penhall (Australia:

    ‎Hey Eyal
    As I sat to listen to your dreaming I wasnt alone, a small lizard came out of the garden and joined me in the journey. Must have heard the call.
    I loved the pulse and intonation you guys were creating it must have been a very special moment for everyone on the roof top that night.
    It appears you are doing well my friend and that is great to know.
    Love from Down Under
    Anthony

  18. מאת תמר:

    איילי איזה ערב מדהים. דרך לא שיגרתית להשקת ספר. נראה חוויה מדהימה.
    נשיקותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת מהצפון

  19. מאת גלי:

    אייל יקר, נהנת לקרוא אותך מדי שבוע. נהנת גם לראות ול-ש-מ-ו-ע אותך! בהחלט נראה כמו ערב קסום וחזק. להשקה הבאה שלך, בבקשה שלח גם לי הזמנה.
    הזכירו פה בתגובות משהו על פסטיבלים של דיגרידו… אשמח לפרטים נוספים.
    המשך להפתיע אותנו ולגרות את חושינו מדי שבוע.
    באהבה רבה
    גלי

  20. מאת כפיר:

    אייל, תרגיש חופשי להזמין גם אותי להשקה הבאה.
    השמעתי את הקליפ השני שלך פה במשרד על פול וליום. כולם באו לראות מה זה הדבר הזה, חשבו רעידת אדמה… חחח….

  21. מאת בינה:

    איילינקה, הספר הזה, כושי בלאנטיס, הוא בעיניי אחד היפים שקראתי, הלוך וחזור ושוב ועוד פעם. אני מקווה שיום יבוא והוא ימצא את מקומו, ביחד עם כותבו, בכותל המזרח של הספרים המעמיקים והמשפיעים. היינו אז על הגג, אבל הרגשנו מאד אאוטסיידרים, גם בגלל הגיל וגם בגלל… המדרגות. כעת עברו עוד חמש שנים (לא להאמין) ואת ההשקה הבאה תעשה בחצר הפרטית בפרדס-חנה, לא ככה? איזה יופי, רק שלוש מדרגות! העיקר שמתקדמים.
    וכעת, לספר הבא!

  22. מאת גיא:

    יא-ווראדי איזה בומבה של ערב זה היה. אני אפילו זוכר מה לבשתי שם……

    ולבום אתה גדול! הנה סיפור על ריקשות: עמדנו על הכביש בפונה מחכים עוד ועוד לריקשה. כולנו באנרגיות ובסרטים חבל על הזמן… ואז אמרנו יללא נתכוונן על ריקשה שתבוא מהר. והופ – באה ריקשה. וואווו זה היה מהר! כמה חבל רק שהיא היתה מלאה….
    :)

כתיבת תגובה


כל הזכויות שמורות לאייל עמית