(15) הטור של אייל עמית: הבעל שם טוב

מספר הצפיות בטור:26644

לטורים קודמים | לעמוד הראשי  | הרשם כחבר! | למוזה הוצאה לאור | לספרים של אייל

 

איך בוחרים שם לתינוק בסין? פשוט מאוד! זורקים פחית קולה ריקה בחדר מדרגות. הפחית נופלת וכל הדרך משמיעה קולות: צ'אן, צ'ין, צ'ונג, צ'אנג, צ'ינג. ואם היא גם מצליחה להגיע למרתף אז מוסיפים לשם של התינוק גם איזה דונג או גונג. ככה זה בסין. מאוד פשוט. בלי להסתבך. אצלנו לעומת זאת, העניינים קצת יותר מורכבים. וכשאני אומר קצת, אני מתכון להרבה. הרבה יותר מורכבים! אצלנו, השם, זה לא סתם כינוי. לשמות אצלנו יש משמעות, וזו לא המשמעות כמו החשיבות שאנחנו נותנים למשמעות הזו.
דתיים, חילונים, זה לא משנה – זה צרוב לכולנו בתוכנה עוד מתקופת אברהם אבינו. לכל שם עברי יש משמעות, מאחורי כל שם עברי מסתתר מסר, קוד, תפקיד, שליחות, רצון, צורך, תפילה, תקווה… ואנחנו מתיחסים לעניין הזה בשיא הרצינות וביחוד כשאנו צריכים לתת שם לתינוק חדש. אם בסין זורקים פחית וסוגרים עניין, אצלנו זה תהליך שיכול לקחת כל תקופת ההריון והרבה מעבר לזה. החשיבות שאחנו נותנים למשמעות השם היא עצומה. כמעט בלתי נתפסת.
במדרש תנחומא פרשת ויקהל א' נאמר:"אתה מוצא שלושה שמות נקראים לו לאדם: אחד מה שקוראים לו אביו ואמו, ואחד מה שקוראים לו בני האדם, ואחד מה שקונה הוא לעצמו"
השם הראשון, זה שקוראים לו אביו ואימו, הוא ההתחלה. זהו קרש הקפיצה של האדם אל החיים. למעשה, השם שבוחרים לנו הורינו הוא הנכס הראשון שלנו בעולם הזה. השם הזה, הוא זה שמבדיל אותנו ומיחד אותנו. זהו השם שלמעשה עושה אותנו למי שאנחנו. באמצעות השם הזה מזהים אותנו ובאמצעותו אנו גם לומדים לזהות את עצמנו.

ריטואל של 3000 שנה: ילד נולד, מקבל שם מהוריו, מגיע לגיל שתיים, ההורים מספרים לו מה משמעות שמו ולמעשה מלמדים אותו שלשם שלו יש בכלל חשיבות ומשמעות. אותו ילד גדל עם המשמעות הזו, ברוב המיקרים גם מאמין בה, בסופו של דבר מקים גם הוא בית, מביא ילדים לעולם, נותן להם שמות וכמו שלימדו אותו הוריו, מלמד אותם בגיל שתיים מה המשמעות של השם שלהם… כשילד אמריקאי מקבל את השם ג'ו, ניק, דיק או ביל, הוא לא שואל את ההורים שלו מה משמעות השם שלו, פשוט משום שההורים שלו לא שאלו את ההורים שלהם מה משמעות השם שלהם כשהם היו ילדים. ילד שקוראים לו שון, הוא פשוט שון בלי שום דבר מעבר לזה. לעומת זאת, אצלנו, ילד שקוראים לו שי, כבר יודע מגיל אפס שהוא מתנה, וילדה שקוראים לה נורית, יודעת מגיל אפס שהיא פרח.
כולנו כאלה. ללא יוצא מן הכלל. התוכנה של כולנו צרובה באופן הזה. הגננים בגן, המורים בביה"ס, המפקדים בצבא, הבוסים בעבודה – כולנו בסרט הזה של השמות וגם אם זה לא ממש במודעות שלנו. זה תמיד אותו דבר – שואלים אותך איך קוראים לך, אתה עונה, בצד השני אוטומטית חושבים על המשמעות של השם שלך ועל פי המשמעות הזו מגיבים. השם שלנו זו האנרגיה שלנו. השם שלנו זו האנרגיה שאנו משרים על הסביבה שלנו, זאת כמובן בהנחה שהסביבה שלנו מיחסת חשיבות לשמות כמונו.

בחו"ל למשל, בסביבה לא ישראלית, השם שלנו מאבד כל משמעות. פתאום השם שלנו הופך לסתם צליל בשפה לא ברורה. בחו"ל אף אחד לא יודע מה פירוש השם שלנו ולכן אנחנו בד"כ דואגים ללוות לשם שלנו הסבר ומבלי אפילו לשים לב שאנחנו עושים את זה. שיחה עם מישהו חדש שהרגע הכרנו יכולה להיראות כך: "היי ג'יימס, נייס טו מיט יו. מיי ניים איז שחר. דו יו נו וואט איז דה מינינג אוף שחר?" ואז אנחנו שופכים את ההסבר, מצפים שבצד השני יתיחסו אלינו בהתאם, כמו בארץ. אבל בצד השני מהנהנים בנימוס, מחייכים, לפעמים אפילו אומרים וואוו, אבל עמוק בפנים איש לא מבין את השריטה בת 3000 השנה שלנו.
האמת, זה לא ממש מדויק. יש עוד עמים בעולם המיחסים חשיבות גדולה לשמם. גם ההודים כאלה. מלבד השאלות הרגילות ברכבת כגון: וואט איז יור ניים, אנד וואט איז יור אוקיופיישן, יהיו גם כמה שיגדילו ראש וישאלו גם וואט איז דה מינינג אוף יור ניים? אם התשובה לא תמצא חן בעיניהם, הלך עליך. בערך כמו בארץ ישראל.
בטור הקודם סיפרתי על קריספי ומארי, בעלים של גסט האוס בקוסטה ריקה. הם כבר פגשו המון מטיילים ישראלים ומכירים היטב את השריטה שלנו וכל ישראלי חדש שהם פוגשים, מיד טורחים לשאול אותו מה המשמעות מאוחרי השם שלו. הם יודעים שזה חשוב לנו מאוד ועדיין, זה תמיד מדהים אותם מחדש – באיזו רצינות אנחנו מתיחסים לשמות שלנו.
אין מה לעשות, אצלנו, לפני שילד בא לעולם, ההורים שוברים את הראש איך לקרוא לו. כמו כולם, הם שניהם מאמינים ומיחסים חשיבות רבה לשם שלו. מיליון ואחת שיקולים נכנסים פה לתמונה: זה צריך להיות שם טוב וחזק, שם קליט ועמוק, שם עם משמעות חיובית, שם מעורר עניין, שם כזה שיפתח את הדלתות הנכונות בחיים, שם שיהיה קל לזכור ושאפשר יהיה לצעוק אותו אם הילד הולך לאיבוד. נעדיף תמיד להמנע משמות עם הברה אחת או שתיים, כי הם תמיד יוצרים בעיות כששרים לילד "היום יומולדת", מצד שני נזהר משמות עם יותר משלוש הברות שקשה להגותן באנגלית. מעבר למיצלול של השם, צריך לבדוק איך הוא מסתדר בסמוך לשם המשפחה. לפעמים השם שבחרנו יפה, אבל השילוב עם שם המשפחה נשמע ממש רע. אנחנו נזהרים מאותיות ספציפיות כמו ר' או ח', לעומת זאת נותנים חשיבות רבה לאותיות כגון א', ל', י' ו-ה' שיש להן סגולות בקבלה. כשנבחר שם תמיד נשאל את עצמנו אם אנחנו מכירים מישהו עם השם הזה. אם זה מישהו שאנחנו לא אוהבים, אין סיכוי, השם פסול! שם לבן או שם לבת? – היום השאלה הזו כבר לא ממש מטרידה. למעט השמות כגון: משה, יוסף, וגדעון, כל השמות תופסים. היום בנות יכולות להקרא עופר, יובל ועומר ואילו בנים יכולים להקרא נטע, עדן או קשת. עוד יותר מזה, היום אנחנו אפילו נחפש שמות מיוחדים כאלה. המהדרין, אף יבדקו מהו הערך הנמורולוגי של השם וישקלו ברצינות אם להוסיף עוד י' או וו' לשם. הרשת מלאה היום במחשבוני נמורולוגיה כאלה. וההורים… ההורים מבולבלים היום יותר מתמיד!!!
גם אנחנו בסרט הזה. טפו טפו טפו, בלי עין הרע, מלח מים שום בצל, בקרוב מאוד בוטן הקטן שלנו ייצא לעולם. חשבנו כבר על הרבה שמות בשבילו, אך עדיין לא החלטנו סופית. אמרנו קודם שיצא, אח"כ כבר בטוח נדע. בינתיים, אם בא לכם, אתם מוזמנים להציע רעיונות. אבל שיהיו עם משמעות, הא!?!?!?!?!

בספר כושי בלאנטיס הגיבור יוצא למסע. בדרכו פוגש מספר רב של דמויות צבעוניות ומעניינות (רובן אגב אמיתיות). את השם שלהם בחרתי בקפידה, ממש כמו שבוחרים שם לילד: מייטרי שלווה, רישי רעמה, אקילה היפה, רהסיה מסיבות, ג’יוואן הקטנה, טיוהר הדי-ג'יי, שאול הקירח, נסים הממושקף, אסתר המעשנת, עזריאל הזקן, יורם סיון ועוד…
הדמות היחידה בספר שאין לה שם היא דמותו של הגיבור- למעשה זהו קורא הספר!

טור זה התפרסם לראשונה באתר 'מושבה חופשית' ביום רביעי, 04 במרץ 2009

לטור זה התפרסמו  37 תגובות »

Comments

מספר התגובות

Powered by Facebook Comments

תגובה אחת לפוסט "(15) הטור של אייל עמית: הבעל שם טוב"

כתיבת תגובה


כל הזכויות שמורות לאייל עמית