(65) הטור של אייל עמית: ההרצאה הכי חשובה שתשמעו בחיים

מספר הצפיות בטור:8496

.

דף ראשי טורים קודמים | הרשם כחבר מוזה הוצאה לאור | הספרים של אייל | פייסבוק |

 

מכירים את הסיפורים האלה על אנשים שככה פתאום באמצע החיים חוטפים התקף לב ובעקבותיו עושים את המהפך הכי גדול בחיים שלהם?

אני אישית מכיר כמה סיפורים כאלה מקרוב. חברים שהיו קליברים בצבא, ביג-שאטים בהייטק, שיום בהיר אחד חטפו את הכאפה של החיים שלהם, נפגשו פנים אל פנים עם מלאך המוות, נבהלו ברמות כל כך קשות עד כי הסכימו לשנות את אורח חייהם מקצה אל קצה.

יש, יש הרבה סיפורים כאלה. לא רק בקולנוע. אני בטוח שגם אתם מכירים כמה. איך לא תכירו? כל שנה מתרחשות בישראל 10,000 התקפות לב חמורות. חלק מקבלים הזדמנות שניה. חלק לא.

ומה בנוגע למחלת הסרטן?

בום! ככה, אאוט אוף דה בלו, סרטן הערמונית, סרטן המעי הגס, סרטן השד, סרטן העצמות.. ואם כבר סרטן, איך אפשר שלא להזכיר גם את חבריו הטובים – שבץ, סוכרת, אוסטאופורוזיס, לחץ דם גבוה, השמנת יתר, מחלות כליות, אסטמה, אלרגיות, עייפות כרונית, דיכאון… באמת באמת שלא חסר.

המדהים הוא, שאת המהפך הזה באורח החיים שאני מדבר עליו, נדיר מאוד למצוא בקרב האוכלוסיה הבריאה, או לפחות אלה שחושבים שהם בריאים, או במילים אחרות – אלה שעדיין לא קיבלו את הכאפה המעוררת שלהם!

זה כמעט חוק טבע – בני אדם לא אוהבים להשתנות כשטוב להם. מרבית בני האדם יבקשו את השינוי רק כשרע להם!

משפט קשה, אני יודע.

אבל זו האמת.

אנשים שטוב להם בחיים ובכל זאת מבקשים את השינוי, הם בדרך כלל אנשים בעלי מודעות גבוהה, לעצמם, לסביבה שלהם ובעיקר להשלכות של הפעולות שלהם.

יש, יש גם כאלה. אבל עליהם אנחנו שומעים פחות. אין מה לעשות, הסיפורים שלהם פחות "אקזוטים". הם לא ניצחו איזה סרטן קשה, הם לא נפצעו באיזו מלחמה, הם לא נקלעו לחובות כלכליים, או הסתכסכו עם העולם התחתון… הם פשוט עשו את השינוי שלהם "בקלות מדי" והמשיכו הלאה. אנשים כאלה – אנחנו לא פוגשים בתוכניות הטלוויזיה. הם "משעממים".

את סיפורי הגבורה האקזוטיים, הקשים, המטלטלים, ההזויים, אנחנו אוהבים הרבה יותר לשמוע ולזכור. בטלוויזיה מכירים היטב את הנוסחה הזו. כל תוכניות הריאליטי בנויות כך. סיפורי סינדרלה תמיד יצליחו לרגש אותנו יותר!

התלבטתי הרבה אם לכתוב את הטור הזה. אם לספר לכם על המהפך שהחלטתי לעשות בחיי.

התלבטתי, כי גם הסיפור שלי הוא לא כזה אקזוטי. כולה חטפתי איזו כאפה'לה קטנה, ממש לא משהו שהיה הופך אותי לאייטם "ראוי" בטלוויזיה.

אם למישהו פה המילה "שעלת" אומרת משהו, אז זה מה שחטפתי. מחלת ילדים. אבל גם מבוגרים יכולים להידבק, זאת אומרת רק אם יש להם את הכישרון המיוחד לזה כמוני!

מחלה איומה ואני לא הולך לספר לכם עליה ועל הסיבוכים שלה. מי שרוצה שיפתח ויקפדיה. בחיים שלי לא הייתי ככה חולה. קחו את השפעת הכי קשה שהייתה לכם ותכפילו אותה בחודשיים וחצי.

האמינו לי, חודשיים וחצי במיטה עושים את שלהם. בזמן הזה, בין שיעול לשיעול, קראתי המון, האזנתי להרצאות, צפיתי בסרטים, המודעות גברה, הזרע ניטמן. עכשיו רק היה צריך  איזה טריגר קטן, משהו שילחץ סופית על כפתור האקשן!

את הטריגר הזה, קיבלתי בבוקר יום שישי לפני שבוע. ענת לא הייתה בבית. התלבשתי חם והקפצתי את הילדים לבית הספר ולגן. חלושס לגמרי, משתעל ומסוחרר קלות, מרגיש כאילו המוח שלי דחוס בתוך צנצנת אטומה. לא כיף בכלל! הגננת אמרה לי שאני נראה חיוור. לא התעכבתי ומיד נסעתי חזרה הביתה. שמיכת הפוך זה הדבר היחיד שיכולתי לחשוב עליו. פתאום אני מוצא את עצמי מתעורר משינה עמוקה מאוד, במרכז הסלון, על הרצפה הקפואה, שוכב על הגב, הידיים פרושות לצדדים. אין לי מושג איך הגעתי לשם, אין לי מושג גם כמה זמן שכבתי שם מחוסר הכרה. אני רק יודע שכשהתעוררתי, הגב שלי היה קפוא והייתי בכזאת בהלה. (אם מישהו קרא פה את "כושי בלאנטיס", זה ללא ספק היה ביקור נוסף שלי במערת האובדון. ניסים אסתר ושאול מוסרים לכולכם ד"ש!)

קשה להסביר את התחושה. ואני גם לא אנסה. יש דברים שאני שומר לעצמי. אני יכול רק לספר לכם שזה היה עבורי הטריגר. הכאפה המצלצלת. התקפת הלב!

התעוררתי. קיבלתי פה הזדמנות  שנייה. אני לוקח אותה. בימים אלה ממש אני מתחיל את השינוי. פרסום הטור הזה מבחינתי, הוא אחד מבין הצעדים הראשונים ביישום שלו.

יאללה, חפרתי מספיק. אם הגעתם בקריאה עד לפה – תבורכו. אבל למעשה, כל מה שכתבתי נועד בעצם להכין ולהביא אתכם לווידאו המצורף מטה.

ללא ספק, מבין כל הסרטים שצפיתי, זוהי ההרצאה הכי חשובה ששמעתי בחיים שלי!!!

חברים יקרים ואהובים, הבקשה שלי כאן היא מאוד גדולה, אני יודע. זו הרצאה של שעה ועשר דקות. מלא מלא זמן. אם מישהו בבלוג שלו היה מבקש ממני לצפות בהרצאה של שעה ועשר דקות, הייתי צוחק לו בפרצוף, נפרד ממנו לשלום ומזפזפ לאתר הבא. למי יש היום את הזמן הזה? שעה ועשר דקות!!!

אבל…

אם אספר לכם שזו אולי ההרצאה הכי חזקה, הכי מדהימה, הכי מרתקת, הכי מטלטלת, הכי אקזוטית (אתם עוד לא מבינים כמה אקזוטית!!!) שתשמעו בחיים שלכם – תאמינו לי???

זהו הסרט שהפך לי את החיים ואני מקווה מאוד שהוא גם יהפוך את שלכם. מבלי שתצטרכו להיות גיבורים "אמיתיים" בעתיד, מבלי שתהפכו לעוד סיפור אקזוטי בסטטיסטיקה. תעשו את השינוי ככה, כמו שאתם, כשטוב לכם בחיים, כשאתם בריאים וחזקים ושמחים. אני מאחל לכם להיות  הסיפור הכי משעמם בטלוויזיה, הראשונים שעפים מבית האח הגדול, אם יסכימו בהפקה בכלל לראיין אתכם.

אני מבטיח לכם. הסרט הזה יעבור לכם מהר. הוא חזק, הוא מזוקק, בבקשה, בבקשה, אני מתחנן, פנו את הזמן הזה וצפו בסרט החשוב הזה.

אין לי פה שום מניע נסתר. אני לא מקבל כסף מאיש. אני לא מכיר את האיש בסרט. מעולם גם לא שמעתי עליו.

תתכוננו, אתם הולכים לפגוש את אחד האנשים הכי מדהימים על הפלנטה.

שימו לב זה חשוב!!! הסרט אינו מומלץ לצפייה לילדים!  אבל מאוד מאוד מומלץ לצפייה להורים שלהם!

וזכרו תמיד, לאורך כל הסרט, את משפטו של הזקן:

"כל זמן שאדם חי הוא יכול להשתנות" – דוד בן-גוריון

 

פרטים נוספים – כאן.

 

Comments

מספר התגובות

Powered by Facebook Comments

תגים: , , , , , , , , , , , , ,

12 תגובות לפוסט "(65) הטור של אייל עמית: ההרצאה הכי חשובה שתשמעו בחיים"

  1. הי אייל
    את ההרצאה הזו ראיתי כבר לפני כמה חודשים, ולמרות שהשפיעה עלי חזק מאד, לקח לי קצת זמן אבל לפני כשבועיים החלטתי סוף סוף להצטרף לאלו שלא אוכלים חיות… ומכירה עוד כמה אנשים שההרצאה הזו שינתה להם – אם לא את החיים אז לפחות את הרגלי התזונה.
    מקווה שאתה כבר בריא, ושלא תדע יותר מכות כאלו.

  2. מאת רם:

    היי אייל!
    ראשית מאחל לך רק בריאות. בטח מרוב שיעולים נהיה לך קול של שדר רדיו ממש.
    ראיתי את ההרצאה בנסיעת אוטובוס מבאר שבע לתל אביב ( למי בימינו יש זמן לשבת שעה ועשר דקות…) בהחלט מדהים האיש הזה! ובהחלט משפיע. בחודש הראשון לא הייתי מסוגל להסתכל על בשר ויצאתי בהכרזה של הפסקת אש על הריגת חיות. מודה שנשברתי ב״על האש״ הראשון שהוזמנתי. לעולם לא אוכל להסתכל על בשר שוב כמו פעם. היום אני פעם בשבוע אוכל ומודה שזה בגלל אופי חלש וגרגרנות לטעם הבשר. מאחל לעצמי שיום אחד אצליח לסרב לו לתמיד. אולי צריך לצפות שוב בהרצאה.
    בכל אופן תודה שהזכרת לי ובהצלחה בשינוי!!

  3. מאת נימרוד:

    ואני אומר – תרנגולת לכל ראש (בחצר כמובן) ועז למשפחה :)

  4. חברים יקרים
    ראשית, תודה על כל איחולי ההחלמה.
    אני מניח שלחלקכם הצפייה בסרטון לא הייתה פשוטה. עם זאת, אינני מתנצל על כך.
    האמת כואבת. האמת מאוד לא נעימה בעין. תחליטו מה שתחליטו. רק זכרו שזה לגמרי בידיים שלכם. אם שאלתם את עצמכם פעם (כל שנה בערך, ביום השואה), איך זה שהתרחשה כזו שואה בגרמניה וכל העולם שתק. הנה התשובה שלכם. כאן, מול העיניים שלכם. בצלחת שלכם. יום יום. בתוך הפיתה שלכם, בתוך ההמבורגר שלכם.
    תחליטו מה שאתם רוצים. רק אם אתם ממשיכים לצרוך חלבונים מן החי – לפחות תדעו עכשיו שיש לכם חלק ישיר (לא עקיף. ישיר!) בשואה הגדולה ביותר שכדור הארץ ידע מאז היווצרותו. בתיאבון!

    אגב, מעבר להיבט המצפוני, האקולוגי… האם אתם מבינים את ההקשר הישיר בין מצבכם הבריאותי למזון שאתם צורכים? גארי מדבר על כך בהרצאה, אבל זה כמעט נעלם אל מול החלק העיקרי בהרצאה – סיבלם של בעלי החיים. אז אם כן מעניין אתכם לשמוע על ההיבט הזה (ההיבט הבריאותי בלבד, ללא התיחסות לסיבלם של החיות) – אתם מוזמנים מאוד לשמוע את הרצאותיו של הרב יובל הכוהן אשרוב.
    המדבר על עקרונות הבריאות הטבעית. (אגב, שהמילה "רב" לא תפחיד אתכם. הוא לא יחזיר אתכם בתשובה. זה לא הקטע שלו.)

    עוד דבר. אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל נכון להיום, לבלוג הזה יש היום מעל 1500 חברים רשומים. חלקם רשומים דרך הבלוג, חלקם דרך הדף בפייסבוק ומרביתם דרך אתר ההוצאה לאור. אחרי כל פוסט שאני משחרר, חלק נוטשים. אבל על כל אחד שנוטש בד"כ 2 חדשים מצטרפים. זה טבעי וזה ברור.
    הפעם, קרה משהו אחר. עד כה, כמעט 20 איש (וותיקים דווקא) נטשו את הבלוג (ורק 6 חדשים הצטרפו). אני שואל את עצמי למה. האם אני כותב חרא או שאולי האמת כל כך כואבת והם פשוט מעדיפים לעצום עיניים או להימנע מהכאב. להמשיך בחייהם כאילו כלום לא קרה (אפרופו השואה בגרמניה..).
    הפוסט הזה קשה. הסרט הזה מטלטל. זה כמו שאגיד למישהו בתוך הפנים שלו "תפסיק לעשן. זה הורג אותך!". אז מה? הוא יפסיק לעשן? סיכוי גבוה יותר שיפסיק להיות חבר שלי (יסיר את עצמו מרשימת התפוצה של הבלוג).
    חבל לי שזה ככה. אבל זו האמת. והאמת היא – שאנשים בורחים מהאמת. אנשים מעדיפים להימנע ולהסיר אחריות מהנעשה בעולם. "יש לנו מספיק צרות משלנו" – זה התירוץ האולטימטיבי. "קודם שלי יהיה טוב, ואז אני אדאג לאחרים" מכירים את המשפטים האלה?
    גם אתם חושבים ככה?

    לסיום, עוד דבר מעניין קרה בפוסט הזה. בניגוד לפוסטים אחרים, רבים העדיפו לשלוח לי מייל בפרטי. שאלו שאלות, הביעו עניין. שיתפו אותי בסיפורים הפרטיים שלהם. אני מבין שזה נושא רגיש, אני מבין שאנשים מתביישים לדבר על זה כאן… הכל מובן. אבל דווקא עכשיו, חשוב מאוד לדבר על זה. 2012 כבר כאן. המודעות העולמית בעיצומה. זה הזמן לעשות שינוי. אמיתי. זה יקרה בעזרתכם. בעזרת כולנו.
    הנה כמה מהקישורים ששלחתי לאנשים שהביעו עניין בנושא. אתם מוזמנים לחפור ברשת.
    ולשתף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

    דף ההרצאה בפייסבוק: http://www.facebook.com/gary.yourofsky

    בואו לשאול אותנו שאלות כאן:
    http://www.facebook.com/groups/veganism.israel

    למידע נוסף בנושא, הכנסו לאתרים הללו:
    http://www.veg.co.il
    http://www.free.org.il
    http://www.animal-tv.org

    ואם בא לכם ליצור קשר עם גארי יורופסקי, הכנסו לאתר שלו: http://www.adaptt.org/

  5. מאת גיל טון:

    אייל

    אני הפכתי להיות צמחוני עוד בימי הודו, מדינתנו האהובה.
    וככל שחולפות להן השנים, אני מבין יותר ויותר כמה תזונה היא דבר נרכש ושבאמת אין דבר כזה- "אני לא יכול לשנות התזונה שלי.."

    הסרט עושה מחשבות לעבור לטבעונות.

    תודה על השיתוף, אני אפיץ הלאה..

  6. מאת חרות:

    אייל,
    אני מברכת אותך שנכנסת למעגל הזה,
    מאחלת לך בריאות והרבה נחת.
    תודה רבה שאתה מפיץ את ההרצאה החשובה ביותר שראיתי מימיי,
    גם לי היא שינתה את החיים!
    ימים טובים….

  7. מאת גליה:

    גם אני כבר ראיתי את ההרצאה של גארי. פשוט אין מילים.
    ניסיתי גם אני לשתף את ההרצאה החשובה הזו וקיבלתי כל מני תגובות..
    מה שהכי מרגיז אותי זה אותם אנשים שחושבים שכל הדברים שהוא מדבר עליהם בהרצאה והמראות המזעזעים של ההתעללות בחיות – מתרחשים רק באמריקה!!!
    איזה שטויות!!! זה קורה בכל העולם. בטח ובטח בארץ ישראל!
    ולכל המתקשים להאמין
    הנה. אל תגידו אח"כ לא ידענו:

  8. מאת אורית:

    אייל יקירי, כששאלת אותי לפני כמה שבועות אם אני טבעונית, עניתי לך את התשובה הרגילה שלי (עד אתמול…) – כנטורופתית, אני אוכלת מאוזן ואני מאמינה בתזונה שהיא לא קיצונית. אני חוששת מחסרים תזונתיים ולכן אוכלים אצלנו הרבה תזונה טבעית ומעט מוצרים מהחי.
    אתמול כל זה השתנה ב"הדרגה" במשך 70 דקות. אני מבינה שזו ההחלטה הכי שלמה ונכונה שאני לוקחת עכשיו יחד עם כל המשפחה. כי איך אפשר להמשיך כרגיל אחרי מראה מטורפת שכזו?! להמשיך עם העיוורון? אדישות? קהות מחושים?! להמשיך להתעלם כשמאכילים אותנו כל כך הרבה זבל גם תקשורתי וגם תזונתי?!
    אז תודה על הטלטול שבא בדיוק בזמן! ועכשיו אני הולכת לאסוף מלא מתכונים מדהימים ולהראות לכולם שאפשר גם אחרת….

  9. אוריתי אהובה, מברך אותך על ההחלטה האמיצה. הסרטון הזה נגע כבר בכל כך הרבה אנשים. כמו שאמרת, איך אפשר להישאר אדיש ולהמשיך עם העיוורון הזה? באמת איך????
    את תראי, המעבר לטבעונות יהיה לך קל וטבעי. במיוחד לך, שיש לך ידע עצום בתזונה. יש מה ללמוד, אין ספק. גם אני חששתי מחוסרים בתזונה ולכן אני נעזר במטפל נטורופתי מקצועי שמלווה ומדריך אותי בכל מה שצריך לדעת. עולם חדש ומופלא נפתח בפני. עולם של הנבטת קיטניות, אגוזים, זרעים. את צריכה לראות את המקרר שלנו. עמוס כל טוב ללא גרם אחד של חלבון מהחי. התחושה נפלאה! גם נפשית, גם בריאותית וגם מצפונית!
    נשיקות לכולכם ושוב, כל הכבוד על ההחלטה האמיצה. בודדים ומעטים האנשים שבוחרים לעשות שינוי כזה בטוב. הרוב מחכים לקטסטרופה הראשונה… השנייה… השלישית… אם בכלל.
    אז שוב – סחתין עליכם!
    בואו נפגש כבר!

  10. מאת גלי:

    תאכלס, מאיפה מתחילים?
    הכל מרוכז כאן:
    http://www.gary-tv.com/garymain/?a=0&page_id=44

  11. מאת רוני שיר:

    אייל יקר…
    ממש כרגע הלב שלי נפתח עוד קצת…
    בזכותך!
    כמה תקווה יש באנשים עם לב פתוח וחשוף כשלך…
    בכמה אהבה אני מתמלאת לנוכח אנשים שמוכנים להוציא את הראש החוצה ולהכיר בכך שלא ניתן להמשיך ולחיות את העוולות היומיומיות האלה…
    בעלי החיים הלא אנושיים משוועים לכל לב גלוי ואמיץ כשלך ועוד לפני שנשפתי נשיפה אחת בדיג' אני כבר שומרת לך מקום בלב המתרחב שלי…
    <3 <3 <3

  12. תודה רבה רוני. כיף לקבל כזאת תגובה.
    שולח אהבה וחיבוק גדול
    אייל :)

כתיבת תגובה


כל הזכויות שמורות לאייל עמית