(58) הטור של אייל עמית: יום כן יום לא (גרסת וידאו)

מספר הצפיות בטור:6660

לטורים קודמים | לעמוד הראשי | הרשם כחבר! | למוזה | לרכישת הספרים של אייל עמית

.

.

הי לכולם

שוב דיגדג לי בקצה של המקלדת… וכן, אני עדיין בסוג של חופש מהעולם הוירטואלי. עד שאחזור סופית, מדי פעם אשחרר פה איזה טור כמו זה…

הקטע הבא צולם באדיבותו של הבחור שישב מימיני בערב במה-פתוחה (שהתקיים אמש) בתיאטרון הידית.

מוקדש באהבה רבה לכל ההורים שבינינו ובייחוד לאלה הרוצים להיות.

כמו תמיד היה ערב הזוי, מרתק ומצחיק. מאוד!!!

שימו לב, יוטיוב מגביל את הקליפים לעשר דקות לכן הסיפור בשני חלקים (12 דקות סה"כ)

ודבר נוסף (חדש בבלוג) –  אהבתם את הטור? לחצו על כפתור "אהבתי" המצורף בכותרת ובתחתית הטור ושתפו חברים בפייסבוק…

נשיקות אהבה געגועים וסופ"ש נעים

אייל

נ.ב – למעוניינים, אפשר גם לקרוא את הסיפור הזה בטור (20) יום כן יום לא


להמשך:

**********

3
1

2

.

.

לטורים קודמים | לעמוד הראשי | הרשם כחבר! | למוזה | לרכישת הספרים של אייל עמית

Comments

מספר התגובות

Powered by Facebook Comments

תגים: , , , , ,

24 תגובות לפוסט "(58) הטור של אייל עמית: יום כן יום לא (גרסת וידאו)"

  1. מאת פרדסחנאית:

    נו נו, השבח לאל, סנונית ראשונה אחרי חודשים ארוכים של חופשה וירטואלית..סיפור מעולה (כבר קראתי אותו בטור 20 אבל פה בגרסת וידאו זה הרבה יותר משובח) ושלא לדבר על ה"תוספת" המשעשעת שלך בסוף. מאוד אהבתי את ה"כושי-לי-ראב-ראבכ" שלך בסיום, קרעת אותי
    התגעגעתי!
    תחזור כבר!!!

  2. מאת nir:

    אדיר!!!

    אגב… גם ככה זה היה עובר את המגבלה של 10 דקות ביו-טיוב… אירוני משהו שהוא הפסיק בדיוק לפני 10 דקות….

    יאאלה תעשה טור שבוע כן שבוע לא….
    אפרופו… אולי תוסיף גירסת וידאו לכל טור זה יכול להוסיף. גם לעצלנים שבנינו וגם ושיתוף במדיה חברתית.

    יאאלה ביי 

  3. מאת טליה:

    קוסם קוסם, בטח קוסם

  4. מאת תמי בר:

    יום כן יום לא?……
    אתפשר על..כל השבוע לא..יום רביעי כן !!

    כניסה מתוקה מתוקה לסופ"ש
    תודה איילי.

  5. כפרות עליכם, תודה ונשיקות לכולם :-)

  6. מאת אליה:

    אחוקינו,

    סחטיין עלייך ועל טורייך! איפה היית כ"כ הרבה זמן.
    כ"כ התגעגעתי שכבר שכחתי למה התגעגעתי – תודה על התזכורת.
    וכמו שאמרו חכמים ממני: " כושי לי ראבראבק – תחזור כבר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"
    חיבוק ענק:-)

  7. אייל!!
    איזה יופי היה לראות את הסרטון, ממש סיפור מגניב לגמרי,
    לא ברור מה יותר טוב- איך שאתה מציג את הסיפור או הסיפור עצמו.
    מזל שאתה קיים ,
    איזה כיף!!

  8. מאת אנונימי:

    קטע מעולה אין מה לדבר. וההגשה – דוז פואה!
    אבל מה שהכי מדהים בסיפור הזה היא היכולת שלך להפוך נושא כל כך רציני ומתסכל לסיפור מצחיק וקורע. אתה מבין בכלל כמה אנשים שומעים פה את הסיפור הזה ועברו אחד לאחד את אותם סרטים וקיבלו את אותם כאפות למוח שאתה מדבר עליהם. אני אחד מהם. שאספר לך על טיפולי הפוריות שלנו… על התקופה הזוועתית הזאת… תודה לאל גם אני יכול עכשיו להסתכל על התקופה הזו בדיעבד ולצחוק. אני חושב שאת הסיפור הזה צריך להדפיס ולחלק לכל זוג שמתחתן או שאולי להקרין על הפלזמות בחדרי ההמתנה של מכוני הפוריות. תאמין לי, זה יעשה רק טוב לאנשים, יתן להם להרגיש טיפה נורמליים. תודה אייל! אתה איש אמיץ והיכולת שלך להיחשף ככה פעם אחר פעם מדהימה אותי. עובדה שאני לא מסוגל ולכן גם השם האנונימי.

  9. מאת צביקה:

    גדול. מחכים להתחיל בנית כלי נגינה מעץ אצלך בחצר.

  10. מאת אלינה:

    איי…. כמה הצטערתי שלא הייתי ברביעי והנה זכיתי! אלוף עולם במשקל נוצה…. תענוג תענוג, אין עליך איילי, מצאת את המטמון!
    אליפות…. שבת שלום, אלינה

  11. מאת עדי:

    לא ככה? כייף גדול לשמוע אותך\ממך- מעורר הזדהות וחיוך גדול…

  12. מאת מדלן:

    חשבתי שנגמלתי מהמנה של יום ד' ורק כשהגיע הטור, הסתבר שלא כך.
    מקווה שההפסקה הוירטואלית הסתיימה או שתסתיים בקרוב.
    הקוסם..הקוסם…. הקוסם…

  13. מאת אפרים:

    כל הכבוד , אני תמיד מתפעל מחדש
    אפרים

  14. מתוך טור 20:
    http://blog.muzza.co.il/?p=196

    אז נגיד שבסוף יצא מזה ילד… האמא נושאת את העובר תשעה חודשים, האמא יולדת, לרוב היא גם זו שמחליפה, מאכילה, משחקת, רוחצת, מעסה, מחבקת, מנשקת ואחרי כל הרשימה הארוכה הזו, המילה הראשונה שהתינוק אומר היא: 'אבא'!

    (אביב בת 1.3 – סרט קורע. צפו עד הסוף!)

    .

    אז למה זה באמת קורה? הנה תשובה לשאלה מתוך האתר של דיאדה: "ובכן, אין לכך תשובה חד משמעית. אבל העובדה נכונה – תינוקות אומרים "אבא" לפני "אימא". הסברות מגוונות: ראשית, טוענים שההגייה של "אבא" קלה יותר, שנית, אימא תמיד נמצאת שם, ולכן לא צריך לקרוא לה… הטענה השלישית, הנחמדה מאוד, היא שאבא זקוק לקצת יותר הכרה בחשיבותו, אחרי כל הזמן שבו התינוק התחבר לאימא, ולכן התינוק החכם קורא לו, כדי שלא ירגיש שהוא "מחוץ לתמונה"…

  15. מאת מאיה:

    פשוט אמיתי וקורע מצחוק :-)

  16. מאת נגה:

    אייל, טור נהדר! איזה כייף שחזרת :) ) התגעגעתי מאוד!! מחכה שתחזור לצמיתות
    שבת שלום ואחלה סופ"ש D:

  17. מאת אבי:

    יקירי, טוב לראות אותך שוב חי ובועט. שבת שלום.

  18. מאת שי אביבי:

    מעוליישן!

  19. מאת גל:

    :-D
    טוב לשמוע אותך שוב.
    תמשיך :-)

  20. מאת זוהר ודניאלה:

    מצטרפים לפירגונים ולברכות
    ברוך שובך קוסם המילים
    נשיקות
    דניאלה וזוהר

  21. מאת נעם:

    מצויין אייל! צחקתי מלא. הזדהתי עם כל מילה. אישתי חייבת לראות את זה. אני כבר שולח לה. לייק לייק לייק!!!
    ומה אשתך אומרת על הסיפור הזה?
    תמיד כיף לשמוע/לקרוא אותך. עד שתחזור סופית תמשיך לטפטף טורים פה ושם, זה גם אחלה!

  22. מאת (חובה):

    LIKE!

  23. מאת שירק'ה:

    יקירי,
    מי היה מאמין שלפני משהו כמו 32-4 שנים החלפתי לך חיתול… והנה היום, אתה ניצב (יותר נכון יושב) בפרונט, על הבמה.. יא אללה תראה מה זה.
    איך גדלת יקירי, תמיד ידעתי שאתה כישרוני, ויש לציין שאתה כל פעם מפתיע אותי מחדש.
    עשית לי שמח על הבוקר.
    אז שיהיה לך יום נפלא, נשיקות לענת, אביב ומעיין.
    ובברכת "שטדיל פוטינטין שפע עליסה" אסיים.
    נשיקות.
    הרצוג 37, גבעתיים.

  24. חברים יקרים!
    איזה כיף לקבל כאלה תגובות חמות ואוהבות, ממש עושה חשק לקצר את החופשה…
    שולח לכולכם נשיקות ואהבה

    נ.ב. – נעם, הייתי מוכרח לענות לשאלתך בנוגע ל"מה אשתך אומרת על הסיפור הזה?"
    ענת אוהבת את הסיפור הזה, אבל הכי טוב שתשאל אותה בעצמך. הרשה לי רק להזכיר לך שלנשינו האהובות והיקרות (גם אם יכחישו זאת) יש מנגנון מיוחד של מחיקת זיכרון אחרי הלידה… אם ענת הייתה צריכה לכתוב את הסיפור הזה, הוא היה נראה אחרת , כמובן… בכל מקרה, מזל שיש לנשים את המנגנון הזה, אחרת, אם זה היה תלוי אשכרה רק בנו הגברים, באמת היינו צעד לפני כוכב הקופים :-)

כתיבת תגובה


כל הזכויות שמורות לאייל עמית