(51) הטור של אייל עמית: אקסטרים זה נעים!

מספר הצפיות בטור:8628

לטורים קודמים | לעמוד הראשי | הרשם כחבר! | למוזה | לרכישת הספרים של אייל עמית

תגידו, יש לכם חלום שחוזר על עצמו? לא פעם, לא פעמיים, עשרות פעמים, שנים על גבי שנים. חלום כל כך אמיתי, כל כך חזק, שמדי פעם ופעם דופק לכם על דלתות התת מודע ונכנס גם מבלי שהוזמן?

 

לסבתא שלי היה חלום כזה, אבל מהסוג הרע. חלום בלהות שהייתה מתעוררת ממנו עם דפיקות לב, מתנשפת בבהלה וזיעה קרה הייתה מכסה לה כל הגוף. בחלומות שלה היא תמיד רצה בשדות ותמיד מישהו רדף אחריה. מי רודף, לאן רודף, לאן היא רצה? – אף פעם היא לא ידעה, או לא רצתה לספר לנו. רק הייתה אומרת "שוב בא הלילה לי החלום הזה…" וכולה נסערת. כמוה בדיוק, לא אתפלא אם ניצולי שואה רבים אחרים מכירים היטב את חלומות הרדיפה האלה.

 

גם לי יש חלום כזה. לא חלום בלהות, אבל חלום שחוזר על עצמו לעיתים תכופות. בחלום הזה אני עף. אשכרה עף, כמו סופרמן, רק בלי חליפה, ככה כמו שאני, עם ג'ינס וחולצה, פשוט מתרומם באוויר ועף לאן שבא לי, למעלה, למטה, מהר, לאט. החלום הזה תמיד מרגש אותי. עושה לי כל כך נעים בגוף. אני ממש מרגיש את הרוח בבית השחי, את הצליל המיוחד הזה של האויר שנחתך סביבי, את טעם האוויר שנדחס לי בכוח לחלל הפה. אלוהים, החלום הזה כל כך אמיתי. אני עף!!! אני באמת באמת עף!!!

 

בדיוק לפני יומים היה פה אלעד, חבר שלנו. אקסטרימיונר בדם. תנו לו בנג'י, תנו לו צניחה חופשית, מצנחי רחיפה, צלילות עומק, אופניים, חתירות בקיאק, טיפוס מצוקים, אצלו הכל הולך. כמה שיותר מפחיד ככה יותר טוב ואם רק היה אפשר לשגר בני אדם לחלל עם טיל שמתחבר להם לתחת – הוא היה הראשון להתנדב.

 

"אתה חייב לראות את זה!" הוא מסובב אלי את הלפטופ שלו ומתקשה להסתיר את החיוך. "בייס ג'אמפינג!!!" כל הגוף שלו נכנס לוויברציות רק מהצפייה בקליפ. גם אני מחייך. איך אפשר שלא? אנשים שמשליכים את עצמם במודע ממצוקים בגובה השמים, מרחפים באוויר, מנווטים דרכם בין מצוקי האבן והקרח, עפים – כמו בחלומות שלי!!! יוטיוב מפוצץ סרטים כאלה.

 

"חלומות תעופה קשורים לבריחה ממצב מסוים או לשאיפה להשתחרר. עשויים ללמד גם על חוסר יציבות אך גם על הרצון ללמוד דברים חדשים. לעיתים הם גם מאפיינים שאיפות גבוהות, איבוד אחיזה, חוסר קשר עם המציאות ורצון לעשות את הבלתי אפשרי. הכל תלוי בחולם ובמשמעות שהוא מעניק לסמל."

 

את המשפט האחרון הכי אהבתי. לא שהפירוש המבאס הזה לא מסתדר לי, או לא נראה לי, או שלא בא לי עליו, פשוט מרגיש לי שבאמת כל מקרה לגופו והכי חשובה היא המשמעות שאנו מעניקים לסמלים בחלומותינו. אחרי הכל, בתחושה האישית שלי משהו טוב קורה בחלום הזה, משהו חיובי. אני הולך לישון שמח, בחלום עצמו אני שמח וכך אני גם מתעורר ממנו. עם כל הכבוד לבריחה, חוסר יציבות, איבוד אחיזה וחוסר קשר למציאות – מבחינתי אשמח מאוד להמשיך לעוף ככה כל לילה. תשאלו את אלעד, זה מה זה כיף!!!

 

אגב, אם יש כאן עוד מישהו חסר קשר למציאות שמתעופף בחלומות, אשמח להפגש איזה לילה. יש עוד כמה מצוקים בעולם שטרם בדקתי :-)

 

 

בייס ג'אמפינג. ספורט אתגרי לאנשים עם ביצים מברזל המכורים לתעופה. שווה צפייה. סרט מדהים!

לטורים קודמים | לעמוד הראשי | הרשם כחבר! | למוזה | לרכישת הספרים של אייל עמית

Comments

מספר התגובות

Powered by Facebook Comments

תגים: , ,

18 תגובות לפוסט "(51) הטור של אייל עמית: אקסטרים זה נעים!"

  1. מאת עידית:

    fucking crazy!!
    I hope you are not planning on doing it!!

  2. מאת שלומי:

    כשקראתי את הפרשנות שלך לפני הסרטון נזכרתי באחד הקלפים של אושו.
    כשראיתי את הסרט חשבתי לעצמי, יה ווראדי איזה משוגעים!
    ונזכרתי איך כשהייתי ילד הייתי קופץ מראש גבעה קטנה ותלולה של חול. הכי מאושר בעולם.

    סחתיין על הזינוק ללא מורא לתוך 50 הטורים הבאים :)

  3. מאת תמר:

    היי איילו,
    בתור הבת זוג של המשוגע שבא אלייך, זה שחולם כמוך לעוף…
    את הסרטון הזה ראיתי אולי מיליון פעם, וכל פעם אלעד נדלק על זה מחדש כאילו הוא בעצמו עף בסרטון.
    אני מאחלת לי ולילדים שלי שזה הכי קרוב שהוא יגיע לשמיים.
    ורק דבר אחד …אל תנסו את זה בבית!!!!
    נשיקות אהובים, אינשאללה נפגש בקרוב (-:

  4. מאת אלעד:

    אחי היקר,
    איזה כבוד נפל בחלקי, יא אללה שלי…
    להיות מוזכר בטור שלך, ועוד שהוא כתוב על משהו שקשור אלי באופן אישי, זה כמעט כמו שיזמינו אותי עכשיו לחופשת סקי באלפים הצרפתיים על חשבון "הברון" ( איזה עונג) .
    אין לי מה להגיד, ריגשת אותי, היה לי כיף, עשית לי ת'יום.
    אני עוד אבוא אליכם מלא, זה כיף שחבל על הזמן והבית פצצה( מקווה שלא יימאס לכם).

    ולכולכם-
    כדאי לכם לנסות… 'אקסטרים זה באמת נעים' ( גם מפחיד, מסוכן, כואב, מדאיג ויקר) אבל נעים לאללה…

  5. עידית –
    תגידי למשה שיכין את החליפה. יום שבת אני בא לאסוף אותו. קופצים ממצוקי דרגות. חחחחחח… :-)

    שלומי –
    מעניין, על איזה קלף חשבת? trust?
    כן, הם חופשי משוגעים. כמויות האנדרנלין שזורמות להם בדם יכולות להרוג אפילו פיל. משוגעים, אבל מדהימים! גם אצלנו בילדות בגבעתיים (כשעוד היה את השדה של שטח-9, היום קאנטי קלאב וגורדי שחקים), הינו מתאבדים שם על הדיונות. איזה אושר זה! לחזור הביתה, כולך חול, בנעליים, בבגדים, באוזניים. אתה רואה, לפחות המשוגעים של הבייס-ג'אמפינג לא מתלכלכים. נוחתים עם מצנח באלגנטיות (בהנחה שהוא נפתח כמובן…). אגב, יש מלא סרטים ביוטיוב עם תאונות בייסג'אמפ. מטורף לגמרי!

    תמר הדבש!
    טור (6): אבנים חמות (http://blog.muzza.co.il/?p=14) הוקדש לך באהבה רבה. עכשיו הגיע תורו של בן זוגך האקסטרימיונר הקרוע. כתבת "אל תנסו את זה בבית!". את ממש מצחיקולה. בוודאי שלא ננסה זאת בבית. בבית המצנח לא יספיק להפתח…. מאיפה נקפוץ, מהמקרר? נוסעים ביום שבת למצוקי דרגות. באה?
    אוהב אתכם!

    אלעדקו, העונג כולו שלי. האמן לי, אם הייתי יכול הייתי גם שולח אותך לסקי באלפיים "על חשבון הברון", אבל נכון לעכשיו אין לברון שקל על התחת. אני יכול אולי להוציא אותך לשייט אקסטרים בסירת פדלים בפארק הלאומי בת"א. מעוניין?
    אתה מוזמן אלינו תמיד. נפנק אותך עם מצעים בהתאמת צבעים מושלמת (http://blog.muzza.co.il/?p=31). יש לי פה סרטון וידאו מגניב שפעם שלחת לי. אני כבר מעלה אותו.
    בום עליך אחי, אולי יום אחד יהיה לי חצי מהאומץ שלך ואצליח לקפוץ עם האופניים על הרמפות של מענית. יא משוגע!!! תמר יודעת מה אתה עושה? חחחח….. :-)

  6. מאת נטע:

    משוגעים ממש. תסלחו לי שאני אולי נשמעת מרובעת, אבל האנשים האלה חולים. הם מכורים לפחד ויעשו הכל בשביל לקבל מנה. האנדרנלין הוא סם לכל דבר.
    החלום החוזר שלך על התעופה מעניין. לאן אתה עף בדר"כ? בן כמה אתה בחלום הזה?
    גם לי יש חלום (סיוט למען האמת) שחוזר על עצמו. גונבים לי את האוטו. שוב ושוב כל פעם אני מחפשת את האוטו והוא איננו. חלום מוזר שטרם מצאתי לו פירוש. מעולם לא גנבו לי את האוטו ומעולם לא פרצו לבית. אתה יכול לבדוק בספר שלך מה זה אומר? ושלא תעיז לקפוץ ממצוקים שמעת, אפילו אל תתבדח על זה.

  7. הנה אלעד, שני קליפים יפים שבזמנו שלחת לי. אגב, לא יודע אם אתה זוכר, אבל בכותרת של המייל (לפני שנה) כתבת – "אקסטרים זה נעים!"
    קבל:

  8. הי נטע, אין לי מקום ספציפי. בכל פעם זה למקום אחר. זה יכול להיות ביום, בלילה, אין משהו מוגדר. תמיד אבל יש תחושה של התרגשות, כאילו אני מגלה את עניין התעופה בפעם הראשונה. אין גם גיל ספציפי. זה בד"כ בזמן הווה. בגילי הנוכחי.
    החלום שלך נשמע באמת כמו סיוט. לא נעים בכלל. אין לי ספר לפירוש חלומות. יש באינטרנט כמה אתרים בנושא… כולם פחות או יותר נותנים את אותו פירוש. בנוגע לגנת רכב, זה מה שעלה: "אתה מרגיש חוסר שליטה על חייך "
    אני מזכיר לך אבל לקחת הכל בערבון מוגבל, אחרי הכל – "הכל תלוי בחולם ובמשמעות שהוא מעניק לסמל."
    אגב, מה דעתך למכור את האוטו בחלום? ברצינות, כנסי ליד-2 ופרסמי מודעה בחלום. מצליחה לשלוט קצת על התסריט בחלום? בזמן החלום עצמו?
    לשירותך תמיד,
    אייל יוסף עמית – פתרון חלומות בשקל.
    :-)

  9. מאת שלומי:

    Dear Beloved

    You just got it.
    It you did get. And indeed that was that thing that you got.
    When a Mind is melting into consciousness,
    when a Self is turning ino an ongoing movement of Knowing,
    Then two or more onebeing may each become a witness to each one Mind alongside witnessing to each one's non-mind,
    Only then those blessed may see the same image, the same truth.
    … a good Search Engine can also asssist. That "I" did use Google.

    http://www.spiritualengineering.com/ContentImages/CardDecks/OshoZenTarot/oshozenw12.jpg

  10. מאת טליה:

    אייל, יש לנו חלום משותף…כיף אדיר. מתה על ההרגשה הזו
    אבל אני פתאום שמה לב שמזמן לא עפתי בחלום…
    מעניין מה הפירוש שצריך לתת על כך שחלום מתפוגג? (זמנית?)
    מכיון שאוטוטו חצות..אולי זה מה שאחלום הלילה??????????
    מבטיחה לעדכן בבוקר אם כך יהיה…
    אז נדע גם שאפשר "לשתול" חלומות במוח (:

  11. מאת גילת:

    אייל בוקר טוב,
    הטור האקסרימלי שלך הזכיר לי שגם לי יש חלום תעופה חוזר (שבו אפילו פיתחתי טכניקה מיוחדת להמריא). אולי קשה להאמין, אבל פעם אף הטסתי סֶסנָה עשר דקות לצד טייס מדופלם. צחקתי עד דמעות מהסרטונים על הקומיק רליף, ובמיוחד התרגשתי מהסרטון על אביב המקסימה כשהייתה באביב ימיה.
    אמי ההרפתקנית נסעה לסרי לנקה, רק אתמול הגיעה וכבר שלחה סרטון מדהים על לידת פיל. אתה מוזמן להשתמש בו כהשראה לטור נוסף פרי מוחך הקודח…
    This is extraordinary! But if you are feeling a bit squeamish…don't watch
    http://www.fwdder.com/static/swf/video-player.swf?topic_id=184431&att_id=0
    יום פורה,
    גילת

  12. מאת תמר:

    אקסטרים זה נעים- מעניין אם אקסטרים זה משהו שעובר בגנים…. מעיין הבן שלנו (וגם ליובל לא חסר) עליו נכתב NO FEAR ובאמת, זה גם הגיל אבל בהחלט גם הגנים…
    היינו בנופש במעגן בכינרת. אלעד והילדים בבריכה ואני הלכתי לקפוץ לקנות מצופים למעיין שנראה כאחד שאין לו אלוהים ואוטוטו ייגמרו המים בבריכה מרוב שהוא שותה אותם…שותה ונהנה, מבסוט מהחיים.
    כשאני חוזרת אלעד מספר לי שהם היו בבריכה ומעיין טיפס על שפת הבריכה וקפץ לאלעד שהיה במים. וככה היה מבסוט. פעם שנייה שהתכוון לעשות אותו הדבר רק שהפעם במקום לקפוץ לבריכה שאלעד עמד בא הוא פשוט הסתובב 180 מעלות וקפץ לבריכה עם המים העמוקים , אלעד שהבין מה קורה מיד קפץ החוצה ושלף אותו מכף הרגל החוצה כשהוא כבר כולו היה בתוך המים בדרך לקרקעית….המציל אמר: וואללה אתה זריז…" ומעיין שתה הרבה מים ומיד "התאושש" וצחק, היה מבסוט. אם היה יכול היה עושה זאת שוב. NO FEAR.
    ועוד סיפור קטן על הבחור הצעיר, הרחוב שלנו הוא ירידה חזקה. כל אחה"צ עולה על הבימבה ופשוט מרים רגליים ויורד את הירידה במהירות מטורפת. ואני אמא שלו רצה אחריו ומאיטה את המהירות שלו… אז הבחור אומר "די אמא…" (והוא רק בן שנה ו-10 חוד')
    אז כנראה שאצלנו זה עבר בגנים מהאבא ……
    שיהיה סופ"ש נעים

  13. מאת נטע:

    "חוסר שליטה על חייך"… לא מפתיע אותי. תארתי לעצמי שגנבים בחלום זה לא משהו טוב. אין לי שליטה על החלומות. איך אפשר לשלוט בזה?

  14. מאת רונית:

    חלומות תעופה זה טוב. זה אומר שיש לך גוף אסטרלי מפותח ושאתה עושה בו שימוש בשנתך. אתה חולם את זה הרבה? כיף לך…

    חזרתם לשכונה?

  15. שבוע טוב לכולם
    מתנצל שלא הייתי כאן בשבת. קצת מנוחה מהמקלדת מהעכבר ומקרינת המסך… :-)

    שלומי –
    זה קטע אתה יודע, נתקלתי בקלף הזה (trust) כבר מאות פעמים ורק עכשיו נופל לי האסימון מדוע תמיד נמשכתי לקלף הזה כל כך.
    אמון!!! איזו מילה חזקה. איך מסבירים אמון? איך מציירים אותו על קלף? אושו בחר לשים שם איש הקופץ קפיצת בנג'י אבל בלי חוט, בלי מצנח, בלי כלום. הבן אדם פשוט קופץ (בייס ג'אמפ?) ויודע שיהיה בסדר, שאיכשהו הוא יגיע לקרקע בבטחה. בשביל זה צריך אמון. אמון מחלט.

    טליה –
    הלו סיסטר!!! איזה מגניב!!! תביאי כיף! :-)
    אם לא חזרת לעדכן אותנו, אני מניח שההשתלה לא עבדה… קשה לשתול חלומות אבל זה אפשרי. אפשרי בדיוק כמו היכולת לשלוט בחלום, להריץ אותו אחורה ולתקן דברים, להכניס דמויות באמצע, להחליף חלק מהן, ובכלל, לדעת בזמן החלום שאתה חולם, שהגוף שלך "עכשיו" ישן במיטה, אפילו שאתה "עכשיו" מטייל ברחובות ווראנסי, צולל בים, דוהר על סוס או עף בשמיים… האם היכולת הזו נרכשת או מולדת? אין לי מושג. אני מניח שעם אימון מתאים (ועם הרבה רצון) כל אחד יכול לשלוט באיזושהי רמה על חלומותיו, או לפחות לזכור אותם.
    מתי עפת בפעם האחרונה. כמה זמן עבר מאז?

    גילת –
    והלו סיסטר גם לך!!! שתי "מעופפות" מגיבות כאן ברצף. איזה מדהים. גילתוש, את חייבת לספר לי על טכניקת ההמראה הזו. אני סקרן אש! אצלי ההמראה היא בעיקר באמצעות החשיבה. מעין התכוונות כזאת. אני חושב על ההמראה, מותח מעט את הגוף ואז פשוט מתנתק מהארץ. תמיד זה מרגש אותי מחדש. התנועה מאוד עגולה. לא קווים ישרים וחדים. תנועה רכה ונעימה. כאילו אני מרחף בתוך מים, אבל אני לא. אני עף באוויר. לפעמים במהירויות גבוהות מאוד. נשמע קצת פסיכי?
    שמח שאהבת את הסרטים בטור הקומיק רליף. מזכיר לך ולאחרים להמשיך לשלוח אלי סרטונים (או קישורים) מגניבים ואני אעלה אותם לטור. מכיר את הסרטון של לידת הפיל. מדהים! תודה! תזכירי לי לשלוח לך סרטון של לידת ג'ירפה. מדהים לא פחות! אולי באמת אכתוב טור על לידה, על חדר לידה, על בית יולדות. יא רבאכ, איזה סרטים!!!!!!!!!!!!!!!! יש לא מעט סיפורים על האירוע המופלא המכונן הזה. וגם על הימים ההזויים הבאים אחריו. תודה מותק, רשמתי לפני. נשיקות!!!!!!!

    תמר –
    וואלה, באמת שאלה מעניינת. האם אקסטרים זה משהו שעובר בגנים… ? מה שבטוח הוא שהילדים שלנו (עד גיל מסויים) רואים בנו מודל לחיקוי והערצה. אם האבא אקסטרימיונר, סביר להניח שאחד מילדיו ייצא גם "קמיקזה". ואכן מעיין קמיקזה לא קטן וגם יובלי, חמסה עליה, נינג'ה לא קטנה. אני זוכר את הפעם הראשונה שהלכנו אתכם לים. יובל רצה עם אלעד למים הקפואים וחתרה איתו בקיאק. חשבתי שאני מתעלף. המיים ק-פ-ו-א-י-ם והיא מחייכת כאילו זו בריכה מחוממת. כן, עושה רושם שגנים ה- no fear רצים חזק במשפחה שלכם. יא קרועים. מתגעגעים אליכם כאן בפרדס.ד"ש חם לאסד.

    נטע –
    אפשר, אפשר לשלוט. כמו שכתבתי לטליה, אני לא יודע אם כל אחד יכול לעשות זאת ואם זו יכולת נרכשת או מולדת, אבל אני יכול לדבר בשם עצמי ולספר לך שאפשר. מחברת עם עט ליד המיטה זה השלב הראשון. בבוקר כשאת מתעוררת, אל תקפצי מהמיטה ותרוצי לצחצח שיניים. קחי לך דקה שתיים (ואפילו יותר אם צריך) והישארי במיטה עם עיניים עצומות. ברגע הזה את נמצאת בין העולמות. גם שם וגם כאן. נסי לשחזר בעיני רוחך את אשר חלמת. תתפלאי לדעת כמה תוכלי לכתוב במחברת עשר שניות אחר כך. אם תקפידי לכתוב במחברת בכל בוקר (בכל בוקר!!! גם אם אין משהו מיוחד לכתוב), תצליחי לאמן את עצמך לזכור את החלומות שלך. בשלב הבא אח"כ תצליחי גם לשלוט ולהתערב תסריט החלום.

    רונית –
    את לא מבינה איזו צמרמורת עברה לי בגוף כשקראתי את התגובה שלך. הזכרת לי משהו ששנים לא התעסקתי בו. כן, חולם את זה די הרבה בשנים האחרונות. מה עוד את יודעת לספר על חלומות התעופה האלה??? בזמנו, בעת טיפול הומיאופטי אינטנסיבי, אמר לי המטפל מילים דומות לשלך. הוא דיבר גם על יציאה מהגוף והופעה פיזית במקומות אחרים…
    אנחנו פה כבר שבועיים. אחרי גלות א-ר-ו-כ-ה, מורכבת ולא פשוטה, כיף מאוד לחזור לשכונה. תודה לאל ותרגולי הנשימות, צלחנו את התקופה הזו בשלום. הבית פתוח. תפתיעי אותנו. נשמח מאוד :-)

  16. מאת גילת:

    זה די פשוט: עומדים זקוף, ידיים לצדי הגוף, מתחילים לסובב אצבע אחת בכל יד, אח"כ את כל כף היד, אח"כ את הזרועות בסיבובים הולכים וגדלים עד שהרגליים ניתקות מהאדמה. אני מרחפת מעל האנשים, רואה אותם ומרגישה משוחררת מכבלי האנושות. בכל פעם שחלום זה פקד אותי הרגשתי במהלכו וגם אחריו אושר עילאי. לצערי כבר זמן רב לא חלמתי חלום כזה. אולי התקרקעתי…

  17. מאת מורן:

    אייל, אני מצטרפת לתגובה של רונית.
    אותי לימדו שחלומות תעופה מצביעים על התפתחות רוחנית מאוד מאוד גבוהה!! אז סחתיין עליך!
    חוץ מזה, אני לא יודעת איך זה אצלך, אבל שמתי לב שאצלי חלומות כאלו מגיעים דווקא בתקופות אישיות לא כל כך טובות בחיי… אבל עדיין אני מתגעגעת אליהם (לחלומות) – כי יש בהם משהו באמת מרומם רוח :-)

  18. הי מורן! לא שמעתי ממך זמן רב. כיף שאת פה
    חלומות התעופה אצלי באים בכל מני מצבים בחיים. זו יכולה להיות תקופה לחוצה ולא כ"כ טובה כמו שכתבת, אבל הם גם יכולים לבוא בתקופה מעולה ורגועה. עוד לא עליתי פה על איזשהו דפוס התנהגותי. אולי כשאצליח להבין זאת, אבין גם מדוע אני חולם את החלומות האלה. בינתיים, סבבה להרגיש קצת סופרמן. חבל רק שאין לי בחלומות לייזר בעיניים… :-)

כתיבת תגובה


כל הזכויות שמורות לאייל עמית