.
דף ראשי | טורים קודמים | הרשם כחבר | מוזה הוצאה לאור | הספרים של אייל | פייסבוק |
מכירים את הסיפורים האלה על אנשים שככה פתאום באמצע החיים חוטפים התקף לב ובעקבותיו עושים את המהפך הכי גדול בחיים שלהם?
אני אישית מכיר כמה סיפורים כאלה מקרוב. חברים שהיו קליברים בצבא, ביג-שאטים בהייטק, שיום בהיר אחד חטפו את הכאפה של החיים שלהם, נפגשו פנים אל פנים עם מלאך המוות, נבהלו ברמות כל כך קשות עד כי הסכימו לשנות את אורח חייהם מקצה אל קצה.
יש, יש הרבה סיפורים כאלה. לא רק בקולנוע. אני בטוח שגם אתם מכירים כמה. איך לא תכירו? כל שנה מתרחשות בישראל 10,000 התקפות לב חמורות. חלק מקבלים הזדמנות שניה. חלק לא.
ומה בנוגע למחלת הסרטן?
בום! ככה, אאוט אוף דה בלו, סרטן הערמונית, סרטן המעי הגס, סרטן השד, סרטן העצמות.. ואם כבר סרטן, איך אפשר שלא להזכיר גם את חבריו הטובים – שבץ, סוכרת, אוסטאופורוזיס, לחץ דם גבוה, השמנת יתר, מחלות כליות, אסטמה, אלרגיות, עייפות כרונית, דיכאון… באמת באמת שלא חסר.
המדהים הוא, שאת המהפך הזה באורח החיים שאני מדבר עליו, נדיר מאוד למצוא בקרב האוכלוסיה הבריאה, או לפחות אלה שחושבים שהם בריאים, או במילים אחרות – אלה שעדיין לא קיבלו את הכאפה המעוררת שלהם!
זה כמעט חוק טבע – בני אדם לא אוהבים להשתנות כשטוב להם. מרבית בני האדם יבקשו את השינוי רק כשרע להם!
משפט קשה, אני יודע.
אבל זו האמת.
אנשים שטוב להם בחיים ובכל זאת מבקשים את השינוי, הם בדרך כלל אנשים בעלי מודעות גבוהה, לעצמם, לסביבה שלהם ובעיקר להשלכות של הפעולות שלהם.
יש, יש גם כאלה. אבל עליהם אנחנו שומעים פחות. אין מה לעשות, הסיפורים שלהם פחות "אקזוטים". הם לא ניצחו איזה סרטן קשה, הם לא נפצעו באיזו מלחמה, הם לא נקלעו לחובות כלכליים, או הסתכסכו עם העולם התחתון… הם פשוט עשו את השינוי שלהם "בקלות מדי" והמשיכו הלאה. אנשים כאלה – אנחנו לא פוגשים בתוכניות הטלוויזיה. הם "משעממים".
את סיפורי הגבורה האקזוטיים, הקשים, המטלטלים, ההזויים, אנחנו אוהבים הרבה יותר לשמוע ולזכור. בטלוויזיה מכירים היטב את הנוסחה הזו. כל תוכניות הריאליטי בנויות כך. סיפורי סינדרלה תמיד יצליחו לרגש אותנו יותר!
התלבטתי הרבה אם לכתוב את הטור הזה. אם לספר לכם על המהפך שהחלטתי לעשות בחיי.
